Mostrando resultados por autor "עמוס עוז" en Todas las categorías

רומן קצר המספר מאורעותיו של קיץ אחד בקיבוץ ותיק השוכן סמוך לגבולותיה הצפוניים של הארץ. רגשות אנוש פשוטים בתכלית הפשטות: אהבה, שנאה, קינאה, ידידות וכו'. מכאוב וייסורים. "אל נא יטעו לחשוד במצודת-רם שהיא טיפה המתיימרת לשקף את הים הגדול, תושביה אינם מכאן. לכל המרובה מבקשת היא להיות בבואתו של איזה ים ערפילי המתקיים במקום אחר, רחוק עד מאוד.."

"The State of Israel is not actually a country, not a society, not a people—it is a collection of reasons," writes Amos Oz. These reasons struggle and clash with each other, screaming to the heavens, sometimes pulling out a gun in the square. The growing divide is the contemporary Israeli identity: left and right, ultra-Orthodox and secular, Mizrahi and Ashkenazi, veterans and immigrants, socialists and free-market adherents, fanatics and liberals, skeptics and idealists, Palestinians and Jews, the founding fathers and post-modern great-grandchildren.

עמוס עוז משוטט פה ושם בארץ ישראל ומשוחח עם אנשים. הוא יצא למסע של הקשבה סובלנית ליריבים ולתמימים. והתוצאה – ספר מרתק המתעד תמונות חיות להפליא של ישראלים כאן ועכשיו, של אנשים חמי לב וחמי מזג המשמיעים באוזניו למן דברי חזון משיחי התנחלותי ועד להתפרצות של זעם עדתי, למן תורה כוחנית קיצונית ועד לתסכול ולתקווה של הפלסטינים. לקורא נדמה שוהא שומע במו אוזניו את יושבי בית הקפה הזועמים והנעלבים בבית שמש.