The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.'

As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lamoot – To die – למות

“Ata chayav lamoot alai” – You must go crazy about me – אתה חייב למות עליי

“Ani meta aleyhem” – I am crazy about them – אני מתה עליהם

Ani meta al shokolad – I am crazy about chocolate – אני מתה על שוקולד

Hu met mi-sartan – He died of cancer – הוא מת מסרטן

“Hayom kvar lo metim me-ahava” – Today people don’t die over love – היום כבר לא מתים מאהבה

Lamoot mi-tschok – To die of laughter – למות מצחוק

Lamoot mi-shiamoom – To die of boredom – למות משעמום

Hu met mi-pachad – He’s really scared – הוא מת מפחד

Ani met me-raav – I am really hungry – אני מת מרעב

Ani raev met – I’m dead hungry – אני רעב מת

Ani ayef met – I am really tired – אני עייף מת

Ani holé met – I am really sick – אני חולה מת

Ani meta mi-ze – I cannot stand it – אני מתה מזה

Ani meta le-croissant – I am dying for a croissant right now – אני מתה לקרואסון

“Ani met lirot ota ha-laila” – I am dying to see her tonight – אני מת לראות אותה הלילה

Hi meta al shokolad – She’s crazy about chocolate – היא מתה על שוקולד

Hi meta mi-shokolad – She died of too much chocolate – היא מתה משוקולד

Hi meta le-shokolad – She’s got this urge to have some chocolate – היא מתה לשוקולד

Hi meta le’echol shokolad – She really feels like eating chocolate – היא מתה לאכול שוקולד

“Mateti le-shokolad” – I was dying for chocolate – מתתי לשוקולד

Hayita met – You wish – היית מת

Ani met/meta – I cannot believe it – אני מת/מתה

Ta’im mavet – Hysterically delicious – טעים מוות

Yafé mavet – Amazingly handsome – יפה מוות

Playlist and Clips:

Chamsa – Hayav Lamoot Alay (lyrics)

Boaz Sharabi – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)

Arik Einstein – Ha-or Ba-katse (lyrics)

Lahakat Pikud Ha-darom – Ani Met (lyrics)

Subliminal – Eize Seret (lyrics)

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Roed – Trembling, shivering – רועד

Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך

Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד

Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות

Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד

Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן

Ra’ad – Shivering, trembling – רעד

Re’ida – Shivering – רעידה

Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים

Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה

“Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים

Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה

Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה

Lehar’id – To vibrate – להרעיד

Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן

Avar bi ra’ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד

Playlist and Clips:

Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech (lyrics)

How not to tremble before public speaking

Benny Amdursky – Ha-na’ara me-ipanema (lyrics)

Re’idat adama

Vibrato – Har’ada

One of your friends or colleagues is talking your ear off – blabbering, nagging, or over analyzing. In Hebrew, you would kindly ask that person to stop being a ‘hafran,’ or literally, ‘digger.’ Guy explains how and when to use this illustrative slang.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hofer, hoferet – Digging, excavating, talk a lot – חופר, חופרת

Lahpor (lahfor) – To dig, to talk a lot – לחפור

Lahpor bor – To dig a hole – לחפור בור

“Hi lo mafsika lahfor li” – She wouldn’t stop talking to me – היא לא מפסיקה לחפור לי

“Tagidu la, giveret, at hoferet, kol ha-zman medaberet” – Tell her, mam, you keep talking all the time – תגידו לה, גברת, את חופרת, כל הזמן מדברת

“Ma ata hofer?” – Why do you keep talking, overanalyzing? – מה אתה חופר

Dai lahfor – Enough talking and talking – די לחפור

Dai lahfor li – Stop blabbering – די לחפור לי

Hafarti? – Did I talk too much? – חפרתי

Hafira, hafirot – Excavation, excavations – חפירות

Hafira Archi’ologit – An archaeological excavation – חפירה ארכיאולוגית

Hafran, hafranit (hafrawi) – Someone who obsessively, never stops talking – חפרן, חפרנית

Hafarperet – Mole, double agent – חפרפרת

Playlist and Clips:

E-Z – Kolboinikit (lyrics)

Shai Yom Tov – At Hoferet

Hafira Archi’ologit

Hafran (monologue)

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ra’al – Poison – רעל

Re’alim – Poisons – רעלים

Ra’al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים

Ra’al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות

Nikuy re’alim – Detoxification – ניקוי רעלים

Sadnat nikuy re’alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים

Raalan – Toxin – רעלן

Noged ra’alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים

Ru’ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה”ל

“Ani rotse lir’ot raal ba-einayim” – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים

Ra’il – Toxic – רעיל

Homarim re’ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים

Svivat avoda re’ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה

Avira re’ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה

Ma’arechet yechasim re’ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה

Benadam ra’il – Toxic person – בנאדם רעיל

“Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar’il et mekorot ha-mayim be-israel” – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל

Lehar’il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו

Lehar’il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה

Har’ala – Poisoning – הרעלה

Har’alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון

Hu hur’al – He was poisoned – הוא הורעל

Tapu’ach mur’al – Poisoned apple – תפוח מורעל

Hayal mur’al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל

Mur’al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא

Playlist and Clips:

Or Litman – Ra’al (lyrics)

Nikuy re’alim

Lehar’il et ha-mayim

Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics)

Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur’al al Ha-tsava

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי

Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה

Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל

“Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע

“Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים

“Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש

Bein avodot – Between jobs – בין עבודות

Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה

“Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים

Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה

“Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים

Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו

Eru’ah be-hafrada / eru’ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד

“Ani nichnas la-eru’ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע

“Ze lo ha-eru’ah” – It’s not the same – זה לא האירוע

“Ze eru’ah acher / shoneh” – It’s a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה

“Ani ba-eru’ah”- I am on the case – אני באירוע

Playlist and Clips:

Shuli Rand – Eru’ah Mitgalgel (lyrics)

Eru’a hokara – Tribute

Eru’ah be-hafrada

“Ani nichnas la-er’ua”

Kama lehavi – The event gift calculator

Ep. no. 103 about dkira, stabbing

Ep. no. 220 about ‘yesh li eru’ah’ HEB

Ep. no. 243 about eru’ah be-hafrada HEB

The Hebrew word פרסס is what you’d use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות

Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה

Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה

“Ata yachol la’asot po parsa vaksha?” – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה

Ve-ein eich lefarses – There’s no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס

Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס

Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה

Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה

Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you’re not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון איך לך פנייה ימינה

Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה

“Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona’” – Oh no, I took the wrong turn – אוי, פניתי בפנייה הלא נכונה

Pniya la-bituach ha-leumi – Contacting social security – פנייה לביטוח הלאומי

Pniya le-rashoot ha-misim – Contacting the tax authority – פנייה לרשות המיסים

Pniya la-iriya – Contacting the municipality – פנייה לעירייה

Pniya le-rav – Contacting a rabbi – פנייה לרב

Pniya mekoovenet – Online inquiry – פנייה מקוונת

“Me-ha-yom, kol rofe yachol letapel be-ofen mekoovan bifniyot ha-metoopalim” – As of today, every doctor can handle online inquiries of his or her patients – מהיום, כל רופא יכול לטפל באופן מקוון בפניות המטופלים

“Yoter mi-95 elef pniyot kvar tooploo” – More than 95 thousand pniyot have already been taken care of – יותר מ-95 אלף פניות כבר טופלו

“Kibalti mabool shel pniyot” – I was inundated with calls or messages – קיבלתי מבול של פניות

Lifnyot, bakru ba-atar shelanu – For inquiries head over to our website – לפניות, בקרו באתר שלנו

Pniyot ha-tsiboor – Public inquiries – פניות הציבור

Netool/netoolat pniyot – Impartial, unbiased – נטול/נטולת פניות

Eshet/Ish tsiboor netoolat/netool pniyot – An impartial, even-handed official – אשת/איש ציבור נטולת/נטול פניות

Playlist and Clips:

Pniyot yamina

Pniyat parsa

Hanan Ben-Ari – Hoots mi-kadoregel (lyrics)

Alis – Parses (lyrics)

Pniya mekoovenet

The Hebrew word לפנות means to turn, like to turn right or left. But we use לפנות for other things as well, like when we need to contact our municipality or to tell someone to stop texting us.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lifnot – To turn – לפנות

Pné – Turn (Imp., m.) – פנה

Pni – Turn (Imp. f.) – פני

Pné/pni yamina – Turn right – פנה/פני ימינה

Pnu le-rofe ha-mishpacha shelachem – Contact your family doctor – פנו לרופא המשפחה שלכם

Pnu le- – Turn to someone – פנו ל

Eich ponim le-anashim – How do you address people – איך פונים לאנשים

“Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon zachar” – It doesn’t bother me when I am addressed in masculine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון זכר

“Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon nekeva” – It doesn’t bother me if you address me in feminine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון נקבה

“Lo meshane li eich ponim elai” – I don’t care how you address me – לא משנה לי איך פונים אליי

“Tifné elai be-gever, tifne elai be-isha, ze oto davar” – Address me as a man, as a woman, it’s the same – תפנה אליי בגבר, תפנה אליי באישה

“Yachol lihyot she-yifnu elai yoter benekeva be-oto yom” – It might happen that people will address me more using feminine form on that day – יכול להיות שיפנו אליי יותר בנקבה באותו יום

“Ve-anachnu rotsim lifnot achshav la-katevet shelanoo ba-shetach” – And now we’d like to turn to our reporter on the ground – ואנחנו רוצים לפנות עכשיו לכתבת שלנו בשטח

“Mi she-tsarich ezra, she-yifne elai ba-prati” – If you need help, you can send me a private message – מי שצריך עזרה, שיפנה אליי בפרטי

“Hu amar she-tifne elav be-mail” – He said you can contact him by email – הוא אמר שתפנה אליו במייל

“Hi amra she-tifni eleha ba-nayad” – She said you can contact her on her cellphone – היא אמרה שתפני אליה בנייד

Panit la-mishtara? – Did you contact the police? – פנית למשטרה

Panit la-iriya? – Did you get in touch with the municipality? – פנית לעירייה

Al tifné/tifni elai yoter – Don’t contact me anymore – אל תפנה/תפני אליי יותר

“Lo lifnot elai, lo ledaber elai” – Don’t contact me, don’t talk to me – לא לפנות אליי, לא לדבר אליי

Playlist and Clips:

Nasrin Kadri – Le Lifnot Elai (lyrics)

Pnu le-rofe ha-mishpacha

Exceptional People Documentary

Ep. 6 about Ata or At HEB

Ep. no. 418 about Zehut, identity HEB

The Hebrew word הפתעה means “surprise.” Don’t be surprised if by the end of this episode you’ll know several uses of הפתעה to impress your Israeli friends. Oh, and everybody knows what a ביצת הפתעה is, right?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hafta’ah – Surprise – הפתעה

Mesibat hafta’ah – Surprise party – מסיבת הפתעה

Yesh li haftaah bishvilcha/bishvilech – I have a surprise for you – יש לי הפתעה בשבילך

Hafta’at ha-me’ah – The surprise of the century – הפתעת המאה

Ha-hafta’ah shel ha-shana – The surprise of the year – ההפתעה של השנה

Beitsat hafta’ah, Beitsat Kinder – Kinder’s surprise, Kinder egg – ביצת הפתעה, ביצת קינדר

Yesh haftaot bahayim – There are surprises in life – יש הפתעות בחיים

Lehafti’ah mishehu im prahim/shokolad – To surprise someone with flowers, chocolate – להפתיע מישהו עם פרחים/שוקולד

Ze mafti’a she- – It’s surprising that – זה מפתיע ש

“Maftiah kama she-ze taim” – It’s surprising how tasty it is – מפתיע כמה שזה טעים

Mafti’a, Mafti’ah – Surprising – מפתיע, מפתיעה

Be-mafti’a – Surprisingly, by surprise – במפתיע

Hu ba be-maftia – He came by surprise – הוא בא במפתיע

Kshe-geshem ba be-maftiah – When rain comes surprisingly – כשגשם בא במפתיע

Ze ba li be-haftaah – It came to me as a surprise – זה בא לי בהפתעה

Ze ma-ze ba li be-haftaah – I really didn’t see it coming – זה מה-זה בא לי בהפתעה

Mufta-muftaat-muftaim-muftaot – Surprised – מופתע, מופתעת, מופתעים, מופתעות

Huftati lishmoa she- – I was surprised to hear that – הופתעתי לשמוע ש

Tufta, tufte’i, tufte’oo – You’d be surprised – תופתע, תופתעי, תופתעו

Ulai tufte’oo lishmo’a – You might be surprised to hear – אולי תופתעו לשמוע

Le-hafta’ati ha-raba – To my big surprise – להפתעתי הרבה

Playlist and Clips:

Beitsat hafta’ah

Dana Berger – 2007 (lyrics)

Tnuva commercial

Matti Caspi & Ha-parvarim – Be-lev Kaved (lyrics)

Pirsomet: Gam atem tufte’oo