Episodios

  • #90 Safety, Security, and a Bit of Self-Confidence

    #90 Safety, Security, and a Bit of Self-Confidence
    Sep 9 2025
    In Hebrew, בטח or בטוח – “sure” or “for sure” – are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy does some excavation work so we can see where this root, בטח comes from. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: “Israel betach be-elokim” – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוקים Livto’ach be-mishehu – To trust in someone – לבטוח במישהו Batu’ach – Safe, secure – בטוח Ani margish batu’ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח Batu’ach – For sure, sure thing – בטוח Betach she-agi’a – Sure I’ll come – בטח שאגיע Bitu’ach – Insurance – ביטוח Levate’ach – To insure – לבטח Polisat bitu’ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח Bitu’ach leumi – Social security – ביטוח לאומי “Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa shenikret polisat talmidim” – In the state of Israel every student is insured with a policy called student insurance policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים “Hivtachtem yona, aleh shel zayit, hivtachtem shalom ba-bayit” – You promised a dove, an olive leaf, you promised peace at home – הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית Lehavti’ach – To promise – להבטיח Havtachot tsarich lekayem – One needs to keep promises – הבטחות צריך לקיים Bitachon – Security – ביטחון Ish bitachon – Security person – איש ביטחון Bitachon atsmi – Self confidence – ביטחון עצמי “Eich lechazek et ha-bitachon ha-atzmi” – How to strengthen self confidence – איך לחזק את הביטחון העצמי Misrad habitachon – Ministry of defence – משרד הביטחון Sherut ha-bitachon ha-klali – The Israeli internal security service – שירות הביטחון הכללי, שב”כ Betichoot – Safety – בטיחות Daf hanchayot ha-betichoot – The safety information card – דף הנחיות הבטיחות Betichoot ba-drachim – Road safety – בטיחות בדרכים Hagorat betichoot – Safety belt – חגורת בטיחות Playlist and Clips: Kobi Peretz & Of Simches – Israel (lyrics) Regev Hod – Margish Batu’ach (lyrics) Mosh Ben-Ari – Betach She-Avo (lyrics) Insurance ad Bituach talmidim – Students insurance Lahakat Hel Hinuch – Horef 73 (lyrics) Bitachon atsmi – Self confidence Up airline – Safety instructions clip
    Más Menos
    9 m
  • #442 Got It!

    #442 Got It!
    Sep 2 2025
    The verbs of the Hebrew root kbl are everywhere: To get, to receive, to be hired, plus things which are just not done and are considered unacceptable. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lekabel – To receive – לקבל Kibalti hoda’ah – I received a message – קיבלתי הודעה “Ba-boker kibalit email katsar ve-nechmad” – In the morning I got a short and nice email – בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד Kibalta/kibalt et hahodaa sheli? Ken, kibalti. – Did you get my message? Yes, I did – קיבלת את ההודעה שלי? כן, קיבלתי Tagidu, kibaltem kvar heshbon hashmal? – Say, did you guys already get the electricity bill? – תגידו, קיבלתם כבר חשבון חשמל Kibalti – “Roger that” – קיבלתי Kibalti machzor – I got my period – קיבלתי מחזור “Afilu kos mayim lo kibalti’” – I didn’t even get a glass of water – אפילו כוס מים לא קיבלתי “Slicha, atem mekablim kartisei ashrai?” – Excuse me, do you take credit cards? – סליחה, אתם מקבלים כרטיסי אשראי Kibalti/hatafi shock – I was shocked – קיבלתי/חטפתי שוק Hu kibel/hataf makot – He was beaten up – הוא קיבל/חטף מכות Dvarim she-mekubal la’asot – Things which are ‘done’ – דברים שמקובל לעשות Ze lo mekubal – It’s not done – זה לא מקובל “Be-eropa lo mekubal lalechet lelevaya im t-shirt ve-shorts” – In Europe it’s unacceptable to go to a funeral in t-shirt and shorts – באירופה לא מקובל ללכת ללוויה עם טישירט ושורטס “Ze lo mekubal alay” – It’s unacceptable to me – זה לא מקובל עליי Ha-mekubalim” – The popular kids at school – המקובלים Ha-hoda’ah hitkabla – The message was received – ההודעה התקבלה Ha-kesef hitkabel – The money was received – הכסף התקבל Lehitkabel la-avoda – To get a job, to be hired – להתקבל לעבודה “Eich lehitkabel lemisra ba-t’hoom hachi nechshak ve-rivchi hayom bameshek” – How to get accepted for a job in the most desirable and profitable field in the economy today – איך להתקבל למשרה בתחום הכי נחשק ורווחי היום במשק Lehitkabel la-universta – To get into university – להתקבל לאוניברסיטה Eich lehitkabel le-mishpatim – How to get accepted to law school – איך להתקבל למשפטים “Hitkablta” – You’re hired – התקבלת Playlist and Clips: Miri Massika – Af Ahat (lyrics) How to get a hi-tech job Shlomo Artzi – Yoter Mi-ze Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Ep. no. 4 about Ima Polaniya HEB Ep. no. 210 about lahtof, to snatch HEB Ep. no. 440 about kabala, reception HEB
    Más Menos
    8 m
  • #173 Cute as a Button

    #173 Cute as a Button
    Aug 26 2025

    The Hebrew word חמוד, which means ‘cute’ or ‘sweet,’ could be used in several ways, depending on the context and intonation. But just like in English, calling someone ‘sweetie’ in Hebrew isn’t always a good thing! Listen to Guy’s explanation on how ‘hamud’ can be either endearing or angry.

    Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

    New Words and Expressions:

    Hamood – Cute, sweet – חמוד

    Lahmod – To covet – לחמוד

    Alhamdullila – Praise be to God – אלחמדולילה

    “She-yihyu lecha male yeladim hamudim” – May you have a lot of cute kids – שיהיו לך מלא ילדים חמודים

    Hamuuud, todah! – Sweet, thanks! – חמוד, תודה

    Ma kara lach, hamuda? – What happened to you, sweetie? – מה קרה לך, חמודה

    “Al tikre’I li hamuda” – Don’t call me ‘darling’ – אל תקראי לי חמודה

    “Hamudi, bo hena” – Sweetie, come here – חמודי, בוא הנה

    “Omrim li she-ani hamud” – Everybody tells me I am cute – אומרים לי שאני חמוד

    Yeled hamud ba-kita – Cute boy in the class – ילד חמוד בכיתה

    Eize hamud – How cute – איזה חמוד

    Playlist and Clips:

    Opick feat. Amanda – Alhamdulillah

    Efrat Gosh – She-yihye Lecha Tov (lyrics)

    Rami Kleinstein – Tapuhim u-tmarim (lyrics)

    Majid Al Muhandas – Hamudi
    Más Menos
    7 m
  • #98 Be’Ezrat Ha-Shem: A Helping Hand With Your Hebrew

    #98 Be’Ezrat Ha-Shem: A Helping Hand With Your Hebrew
    Aug 19 2025

    An עוזר is an “assistant,” but it could also mean “he’s helping” – a verb in the present tense. How are you supposed to know which one it is? Guy teaches us how to work it out from the context, and he explains what initials religious people jot on every piece of paper they write on.

    Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

    New Words and Expressions:

    Shalom, efshar laazor- Hello, may I help? – שלום, אפשר לעזור

    Ata/at yachol/yechola laazor li bevakasha? – Could you help me please? – אתה/את יכול/ה לעזור לי בבקשה

    Ulai at yechola la’azor li… – Maybe you could help me… – אולי את יכולה לעזור לי

    Eich ani yachol/yechola laazor lecha – How can I help you? – איך אני יכול/ה לעזור לך

    Ze mamash azar li – This really helped me – זה ממש עזר לי

    Ze lo azar – It didn’t help – זה לא עזר לי

    “Hayiti be-esrim tipulim, shum davar lo azar” – I had 20 sessions, nothing helped – הייתי ב-20 טיפולים, שום דבר לא עזר

    Lo ya’azor bet din – Even a court won’t help – לא יעזור בית דין

    Lo ya’azor klum – Nothing can help – לא יעזור כלום

    Ozer/et bayit – House cleaner – עוזר/ת בית

    Ha-natsim ve-ozreyhem – The nazis and their helpers – הנאצים ועוזריהם

    Ezra – Help – עזרה

    Ezra – A male first name or surname – עזרא

    Ezra rishona – First aid – עזרה ראשונה

    Likro le’ezra – To call for help – לקרוא לעזרה

    “Yafa sheli, at chayevet lilmod levakesh ezra” – Sweetie, you must learn how to ask for help – יפה שלי, את חייבת ללמוד לבקש עזרה

    Levakesh ezra mi-mishehu – To ask for help from someone – לבקש עזרה ממישהו

    Ha-mishtara mevakeshet et ezrat ha-tsibur – The Police are requesting the public’s help – המשטרה מבקשת את עזרת הציבור

    Be’ezrat ha-shem – With God’s help – בעזרת השם

    Basad (Be’siata dishmaya) – With the help of Heaven – בס”ד, בסיעתא דשמיא

    Ani ne’ezer be-milon kedei likro ivrit – I am using a dictionary to help me read Hebrew – אני נעזר במילון כדי לקרוא עברית

    Lehe’azer be- To be helped by – להיעזר ב

    Galgalei ezer – Training wheels – גלגלי עזר

    Playlist and Clips:

    Noy Alooshe – Shalom, Efshar La’azor

    Sh’chuna – Vicky lomedet levakesh ezra

    Rona Kenan – Kshe-hakotsim hayu kotsim (lyrics)

    Sarit Hadad – Be’ezrat ha-shem (lyrics)
    Más Menos
    11 m
  • #441 Expel Your Demons

    #441 Expel Your Demons
    Aug 12 2025

    The Hebrew word גירוש means expulsion and deportation, but the most commonly used word we get from this root is entirely different. Guy explains.

    Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

    New Words and Expressions:

    Legaresh – To expel, to deport – לגרש

    Gerush – Expulsion, deportation – גירוש

    “Mishpacha she-higiah le-loov achrei gerush sfarad” – A family which arrived to Lybia after the expulsion of the Jews from Spain – משפחה שהגיעה ללוב אחרי גירוש ספרד

    Gerush sfarad – The expulsion of the Jews from Spain – גירוש ספרד

    Gerush shedim – Exorcism – גירוש שדים

    “Gershu et ha-mishpacha sheli” – My family was expelled – גירשו את המשפחה שלי

    “Shir megaresh et ha-hoshech ba-laila” – A song expels the darkness at night – שיר מגרש את החושך בלילה

    “Le-yehudim she-hem tse’etsa’im shel megorshei sfarad, kal yachasit lehotsi oto” – For Jews who are descendants of the deportees from Spain, it’s relatively easy to issue it – ליהודים שהם צאצאים של מגורשי ספרד, קל יחסית להוציא אותו

    Megorash – Deportee – מגורש

    Megorshei sfarad – The Jews expelled from Spain – מגורשי ספרד

    “Ha-horim sheli hitgarshu” – My parents got divorced – ההורים שלי התגרשו

    Lehitgaresh – To get divorced – להתגרש

    Gerooshin/gerooshim – A divorce – גירושין, גירושים

    “Ha-im haredim mitgarshim? – Do the ultra orthodox get divorced? – האם חרדים מתגרשים

    Horim grooshim – Divorced parents – הורים גרושים

    Yeladim lehorim grooshim – Kids of divorced parents – ילדים להורים גרושים

    Playlist and Clips:

    Gerush Sfarad

    Hava Alberstein – Shir Megaresh et Ha-hoshech (lyrics)

    Ha-horim sheli hitgarshu
    Más Menos
    10 m
  • #440 I Got Receipts to Prove It

    #440 I Got Receipts to Prove It
    Jul 15 2025

    The Hebrew word קבלה has many meanings and uses, from receipts to acceptance. Guy explains how to use קבלה in its many forms and its plural.

    Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

    New Words and Expressions:

    Kabala – Receiving – קבלה

    Sh’ot kabala – Office hours – שעות קבלה

    Kabala – Receipt – קבלה

    Heshbonit – Invoice – חשבונית

    Efshar kabala? – Could I have a receipt? – אפשר קבלה

    Hu oved bli kabalot – He works with no receipts – הוא עובד בלי קבלות

    Yesh lo/la kabalot – They are experienced – יש לו/לה קבלות

    Hu bachur/hi bachura im kabalot – They have proven achievements – הוא בחור עם קבלות / היא בחורה עם קבלות

    “Hi lo stam architektit, yesh la kabalot” – She’s not just another architect, she has successfully completed many projects – היא לא סתם ארכיטקטית, יש לה קבלות

    “Ani mechapesh musachnik, aval mishehu im kabalot” – I’m looking for a car guy, but someone with experience – אני מחפש מוסכניק, אבל מישהו עם קבלות

    Kabala be-malon – Hotel reception – קבלה במלון

    Pkid kabala – Receptionist – פקיד קבלה

    Hochmat ha-kabbalah – The wisdom of the Kabbalah – חוכמת הקבלה

    Kabalat panim – Reception (party) – קבלת פנים

    Kabalat shabbat – Religious/secular ceremony before the shabbat – קבלת שבת

    Tna’ei kabala – Admission requirements – תנאי קבלה

    Ma tna’ei hakabala laavoda? – What are the job admission requirements? – מה תנאי הקבלה לעבודה

    Kabalat hachlatot – Decision making – קבלת החלטות

    Kabala atsmit – Self acceptance – קבלה עצמית

    Playlist and Clips:

    Sh’ot kabala – Office hours

    Kabala, receipt

    Kabala ba-malon

    Kabbalah

    Kabalat Hachlatot – Decision making

    Pkid Kabala Blues – Itamar Bek Ve-Pkidey HaKabala

    Ep. no. 125 about heshbon, bill

    Ep. no. 346 about tax evaders HEB
    Más Menos
    10 m
  • #439 It Ain't Cheap

    #439 It Ain't Cheap
    Jun 17 2025

    The word זול means cheap and is used in spoken Hebrew in all kinds of interesting ways. For example, what’s זיל הזול? Guy explains.

    Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

    New Words and Expressions:

    Zol – Cheap – זול

    Periferia – Periphery, places outside the big cities – פריפריה

    Yoker ha-mihya – Cost of living – יוקר המחיה

    “Ad achshav ha-amira hayta ke’ilu, lechu la-periferia, ba-periferia zol, az hine halachnu laperiferia, ve-pitom po anachnu magi’im lemehirim shel tel aviv.” – Until now everybody said ‘go to the periphery, it’s cheap there. So we went there, and suddenly we get to Tel Aviv prices’ – עד עכשיו האמירה הייתה כאילו, לכו לפריפריה, בפריפריה זול. אז הנה הלכנו לפריפריה ופתאום פה אנחנו מגיעים למחירים של תל אביב

    Mehirim zolim – Cheap prices – מחירים זולים

    Shuk ha-carmel – Tel Aviv’s ha-carmel market – שוק הכרמל

    Be-zol – For cheap – בזול

    Liknot mashehu be-zol – To buy something for cheap – לקנות משהו בזול

    Rak ha-yom – Today only – רק היום

    Zil ha-zol – Cheaply, on sale – זיל הזול

    Hazol hu ha-yakar – The cheap is the expensive – הזול הוא היקר

    Tisot zolot midai – Overly cheap flights – טיסות זולות מדיי

    Hatsi mechir – Half price – חצי מחיר

    Stalbet – Chill – סתלבט

    “Ha-shir asa lanu achla shel shivuk aval hafuch” – The song did us great marketing, but in the wrong way – השיר עשה לנו אחלה של שיווק אבל הפוך

    “Lo zol po. Shelo ledaber al ze she-en diyur.” – It’s not cheap here. Not to mention the fact that there is no available housing – לא זול פה, שלא לדבר על זה שאין פה דיור

    Zol – Common, vulgar, unrefined – זול

    Ze margish zol – It feels cheap – זה מרגיש זול

    Lehozil – To lower the price – להוזיל

    Hozala – Price reduction – הוזלה

    Mivtsaei hozalot – Sales – מבצעי הוזלות

    Mechirim muzalim – Reduced prices – מחירים מוזלים

    Playlist and Clips:

    KAN TV – Ba-periferia zol?

    Hadashot 13 – Shuk Ha-carmel celebrates 100 years

    Natan Cohen – Zil Ha-zol (lyrics)

    Full Trunk – Stalbet ba-kibbutz (lyrics)

    Ep. no. 135 about yatsata be-zol

    Ep. no. 148 about sales

    Ep. no. 438 about deals
    Más Menos
    9 m