האם הביטוי "מס צדקה" הוא אוקסימורון, או תובנה עמוקה על משמעות החיים בקהילה יהודית? כשגבאי צדקה יכול להיכנס לביתך ולקחת את רכושך, האם זו אכיפה או אחריות? והאם אתה באמת מבין את ההבדל בין "קופה" ל"תמחוי" – ומה זה משנה לך היום? בשיעור נעיין במתח המרתק בין נדיבות מרצון לאחריות ציבורית כפויה. דרך סוגיה חווייתית מהגמרא, נגלה את היסודות של צדקה אמיתית – לא רק איך לתת, אלא למי, למה, ומתי. נחקור את שיטת רש"י מול התוספות, נבין איך קהילות יהודיות ניהלו רשת ביטחון סוציאלי מתוחכמת, ונכנס לדילמה הכואבת ביותר: מתי כופים על צדקה, ומתי זו השראה? נגע גם בשאלה המדהימה: מה עושים כשאמא של מלך פרס שולחת כסף "למצווה הכי גדולה"? התשובה תחשוף תובנה שמעבר למה שציפית – פדיון שבויים הוא לא סתם מצווה, אלא שליחות שנוגעת בעומק של "לא תעמוד על דם רעך". שיעור תנ"ך, הלכות צדקה, פדיון שבויים, סוגיות בגמרא, קופה ותמחוי, דיני ממונות, מחשבה יהודית, גמילות חסדים, אחריות קהילתית, צדק חברתי, משמעות הנתינה, אמונה ומעשה, שיעור תורה מעמיק, חכמי התלמוד, הצלת נפשות. 💬 אהבת את השיעור? הירשם לערוץ כדי לא לפספס תכנים נוספים על צדקה, אחריות ומשמעות החיים בקהילה יהודית. השאר תגובה – האם אתה בעד או נגד כפייה על צדקה? מה הכי הפתיע אותך בסוגיה הזו?

האם השאיפה התורנית ל"אפס עניים" היא מציאות אפשרית או חלום רחוק, וכיצד מכריעים בדילמה שבין הרצון העז לתת צדקה לבין המינוס הלוחץ בבנק? בשיעור עומק ייחודי זה, הרב ברוך וינטרוב לוקח אותנו למסע מרתק בין חזון פרשת ראה למציאות המורכבת במסכת בבא בתרא. נצלול אל הדילמות המוסריות והרגישות ביותר שנוגעות בלב האחריות שלנו: החל משאלת השימוש בכספי יתומים וסדרי עדיפויות בפדיון שבויים, ועד המתח הדק שבין נתינה מתוך אמונה לבין התנהלות כלכלית אחראית בבית הפרטי. שיעור זה יעניק לכם מבט מחודש על חסד, על הפער שבין מערכת רווחה קרה לנתינה שבונה אישיות, ועל המשמעות האמיתית של "פתח תפתח את ידך" בעולם המודרני. נושאים בשיעור: פרשת ראה, מסכת בבא בתרא, הלכות צדקה ומעשר כספים, פדיון שבויים, הרב ברוך וינטרוב, צדק חברתי, התנהלות כלכלית נבונה ומחשבה יהודית. התחברתם לרעיונות בשיעור? אל תשכחו להירשם לערוץ וללחוץ על הפעמון כדי לא לפספס תכנים מעוררי מחשבה נוספים, ונשמח לשמוע בתגובות: איזו תובנה חדשה לקחתם איתכם ליישום בחיים?

איך ייתכן שהנכד של משה רבנו, המנהיג הדגול בהיסטוריה, מסיים את חייו ככהן לעבודה זרה? השאלה המטלטלת הזו פותחת בפנינו פער טרגי וכואב בין מורשת מפוארת למציאות של התפוררות רוחנית, ומזכירה שייחוס אבות אינו תעודת ביטוח. הצטרפו אלינו למסע עומק בפרקי הסיום של ספר שופטים, אל פרשת "פסל מיכה" וסיפורו הדרמטי של יונתן בן גרשום. מעבר לתיאורי הגניבה והאלימות, נגלה שיעור נוקב על השבריריות של החינוך, על האחריות ההורית שלנו להמשכיות הדורות, ועל המתח הנצחי בין הבית לשליחות בחוץ. זהו לימוד שנוגע בלב האמונה ומזמין אותנו להתבוננות על הזהות שלנו ועל החברה שבה אנו חיים. בשיעור נעסוק בספר שופטים פרקים י"ז-י"ח, ננתח את דמותו של הנכד האבוד, ונעמיק במדרשי חז"ל ובמחשבה יהודית אקטואלית. שיעור תנ"ך שמחבר בין הפרשנות המסורתית לשאלות הבוערות של ימינו. הסיפור הזה הפתיע אתכם? נשמח לשמוע את המחשבות שלכם בתגובות למטה – איזו תובנה לקחתם מהסיפור לחיים שלכם? אל תשכחו להירשם לערוץ כדי לקבל עדכונים על שיעורים נוספים

השאלה "כמה יהיה בעיר ויהיה כאנשי העיר" אינה רק דיון היסטורי, אלא המפתח להבנת החובות והזכויות שלנו בקהילה המודרנית – החל מתשלומי ארנונה, דרך זכות ההצבעה בבחירות ועד למעמדם של מפונים בעת מלחמה. במהלך השיעור נבחן את שלושת המסלולים ליצירת זיקה לעיר (זמן, כוונה ונכסים), נעמוד על המחלוקת העקרונית בין הראשונים לגבי הגדרת התושבות, ונראה כיצד עקרונות אלו משפיעים על סוגיות של צדק חלוקתי וסמכות הרוב בקהילה. נושאים מרכזיים בשיעור: 🔹 שלושת המודלים: ההבדל בין שהות של 30 יום (תושב ארעי), 12 חודש (בן העיר) ובעלות על נכס (שותף מיידי). 🔹 כוונה מול זמן: מחלוקת רבנו ברוך והמרדכי – האם הצהרה על כוונה להשתקע מחייבת מיד? 🔹 כוחם של "טובי העיר": האם הקהילה יכולה לקבוע חוקים משלה בניגוד להלכה המקורית? (פארקים לתושבים בלבד ועדות קבלה). 🔹 זכות הבחירה: הקשר ההלכתי הישיר בין תשלום מיסים לזכות להשפיע ("בעל המאה הוא בעל הדעה"). 🔹 אקטואליה – דין המפונים: מה דינו של אדם השוהה בעיר אחרת מחמת אונס או מלחמה? פסיקת הרמ"א והלקח מפליטי טבריה לציפורי. מקורות מרכזיים: תלמוד בבלי בבא בתרא (ח, ע"א), תלמוד ירושלמי, שולחן ערוך ורמ"א (חושן משפט סימן קס"ג), שו"ת המהר"ם מרוטנבורג. 🔔 אל תשכחו להירשם לערוץ לקבלת עדכונים על שיעורים נוספים! #הלכה #חושן_משפט #קהילה #מיסים #בן_העיר #שיעור_תורה #בחירות

איך קורה שפסל אחד קטן בבית פרטי הופך לאחד הסיפורים האפלים בתנ״ך – ושואל אותנו ישירות: עד כמה אנחנו באמת עובדים את ה׳, ועד כמה את הכבוד, הנוחות והכסף שלנו? בשיעור הזה נבחן את פרשת פסל מיכה בספר שופטים (פרקים י״ז–י״ח): אמא שמקדישה כסף לה׳ ומקימה בית עבודה זרה, לוי נודד שהופך את עבודת ה׳ למקצוע, ושבט דן שמחפש בית – ומוכן לשלם באמונה שלו בדרך. דרך קריאת הפסוקים נגלה עולם בלי מצפן רוחני, נחשף לדילמות של אמונה מול אינטרסים, ונחפש יחד תובנה על אחריות אישית, בחירה חופשית ושליחות אמיתית בדור מבולבל. שופטים פרק י״ז, שופטים פרק י״ח, פסל מיכה, שבט דן, יונתן בן גרשום, תקופת השופטים, עבודה זרה, בית האלוהים בשילה, "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה", שיעור תנ״ך, שיעור תורה, פרשנות תנ״ך, פרשת השבוע, מיקרו־היסטוריה תנ״כית, אמונה ובחירה חופשית, עומק במקרא, מחשבה יהודית. אם השיעור פותח לך זווית חדשה על ספר שופטים ועל עבודת ה׳ – מוזמן/ת להירשם לערוץ, להשאיר בתגובות שאלה או תובנה שעלתה לך, ולהמשיך לשיעורים נוספים בסדרה כדי לבנות יחד לימוד משמעותי, כן ועמוק.