האם הביטוי "מס צדקה" הוא אוקסימורון, או תובנה עמוקה על משמעות החיים בקהילה יהודית? כשגבאי צדקה יכול להיכנס לביתך ולקחת את רכושך, האם זו אכיפה או אחריות? והאם אתה באמת מבין את ההבדל בין "קופה" ל"תמחוי" – ומה זה משנה לך היום? בשיעור נעיין במתח המרתק בין נדיבות מרצון לאחריות ציבורית כפויה. דרך סוגיה חווייתית מהגמרא, נגלה את היסודות של צדקה אמיתית – לא רק איך לתת, אלא למי, למה, ומתי. נחקור את שיטת רש"י מול התוספות, נבין איך קהילות יהודיות ניהלו רשת ביטחון סוציאלי מתוחכמת, ונכנס לדילמה הכואבת ביותר: מתי כופים על צדקה, ומתי זו השראה? נגע גם בשאלה המדהימה: מה עושים כשאמא של מלך פרס שולחת כסף "למצווה הכי גדולה"? התשובה תחשוף תובנה שמעבר למה שציפית – פדיון שבויים הוא לא סתם מצווה, אלא שליחות שנוגעת בעומק של "לא תעמוד על דם רעך". שיעור תנ"ך, הלכות צדקה, פדיון שבויים, סוגיות בגמרא, קופה ותמחוי, דיני ממונות, מחשבה יהודית, גמילות חסדים, אחריות קהילתית, צדק חברתי, משמעות הנתינה, אמונה ומעשה, שיעור תורה מעמיק, חכמי התלמוד, הצלת נפשות. 💬 אהבת את השיעור? הירשם לערוץ כדי לא לפספס תכנים נוספים על צדקה, אחריות ומשמעות החיים בקהילה יהודית. השאר תגובה – האם אתה בעד או נגד כפייה על צדקה? מה הכי הפתיע אותך בסוגיה הזו?

האם השאיפה התורנית ל"אפס עניים" היא מציאות אפשרית או חלום רחוק, וכיצד מכריעים בדילמה שבין הרצון העז לתת צדקה לבין המינוס הלוחץ בבנק? בשיעור עומק ייחודי זה, הרב ברוך וינטרוב לוקח אותנו למסע מרתק בין חזון פרשת ראה למציאות המורכבת במסכת בבא בתרא. נצלול אל הדילמות המוסריות והרגישות ביותר שנוגעות בלב האחריות שלנו: החל משאלת השימוש בכספי יתומים וסדרי עדיפויות בפדיון שבויים, ועד המתח הדק שבין נתינה מתוך אמונה לבין התנהלות כלכלית אחראית בבית הפרטי. שיעור זה יעניק לכם מבט מחודש על חסד, על הפער שבין מערכת רווחה קרה לנתינה שבונה אישיות, ועל המשמעות האמיתית של "פתח תפתח את ידך" בעולם המודרני. נושאים בשיעור: פרשת ראה, מסכת בבא בתרא, הלכות צדקה ומעשר כספים, פדיון שבויים, הרב ברוך וינטרוב, צדק חברתי, התנהלות כלכלית נבונה ומחשבה יהודית. התחברתם לרעיונות בשיעור? אל תשכחו להירשם לערוץ וללחוץ על הפעמון כדי לא לפספס תכנים מעוררי מחשבה נוספים, ונשמח לשמוע בתגובות: איזו תובנה חדשה לקחתם איתכם ליישום בחיים?