בענין גבולות א"י [כמ"ש בשלישי דפ' מסעי] פרש"י בכ"מ את המלה "גבול" – "מיצר". כמו בפרק לד פסוק ב' "לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ . . הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב וכו'". ולכאו', הרי מצינו הלשון "גבול" בפסוקים לפנ"ז ורש"י אינו מפרש ע"ז כלום, וכן בפ' יתרו נאמר "והגבלת את ההר" ושם לא הוצרך לפרש שפירושו "מיצר"? והביאור: פירוש העיקרי ב"גבול" בכ"מ אינו רק המיצר, אלא את כל השטח שנמצא בתוך מיצר זה, ולכן, באותם מקומות שבפ' דברים שאא"פ לפרש "גבול" לכל השטח, פרש"י ש"גבול" הוא רק ה"מיצר". כמו עה"פ "וגבול ים" פרש"י "מיצר מערבי" כי אא"פ לפרשו על כל השטח מכיון שהים עצמו אינו חלק מא"י. "ענינים המופלאים" שבפרש"י הנ"ל שענין המצוות קשור עם "מצרני גבולי רוחותי'": הרי גשמיות משתלשל מרוחניות, ולפי"ז אינו מובן, מכיון שהקב"ה הוא בלי גבול, מאיפה נשתלשל כל המדידות והגבלות שבעוה"ז? אלא זה נשתלשל מהמדידות והגבלות שמצוות – "לא תוסיפו ולא תגרעו" – ד' פרשיות של תפלין וכו'.

ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' מטו"מ, מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2025

Regarding the borders of Eretz Yisroel (as discussed in shelishi of parashas Masei), Rashi in many places interprets the word gevul to mean meitzar (“limit”), such as in Bamidbar 34:2, where Rashi writes, “Since many mitzvos apply inside the Land and not outside the Land, it was necessary to write the boundaries (מצרני) of its surrounding borders on all sides etc.” Seemingly, we already find the term gevul in earlier verses, and Rashi offers no explanation. Similarly, parashas Yisro states, “Vehigbalta” (commanding the Jewish people to make a boundary around the mountain), yet Rashi doesn’t see a need there to explain that it means “a boundary”? The explanation is as follows: In general, the primary meaning of gevul is not only the boundary, but the entire area contained within the boundary. Therefore, in the places in Devarim where you can’t say that gevul refers to the whole area, Rashi explains that it refers only to the boundary itself. For example, on the verse, u’gevul yam (“and the sea boundary”), Rashi explains, “the western boundary,” because since the sea itself isn’t part of Eretz Yisroel, you can’t say that it refers to the entire area. Among the wondrous things contained in this Rashi: Rashi states that the mitzvos are tied to “the boundaries of its surrounding borders on all sides”: being that everything in the physical world descends from the spiritual realm, the question arises: if Hashem is unlimited, where do the limitations and boundaries in the world come from? The answer is that they come from the limits and boundaries of the mitzvos, as the Torah commands, “You shall not add nor diminish,” the fact that there are only four passages in the tefillin etc.

3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Matos-Masei 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2025

לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוז
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

שם הפרשה מטות-מסעי. "מטות" מורה תוקף וחיזוק, ו"מסעי" מורה על ההילוך והנסיעה בעילוי אחר עילוי, ועד שדרגה הקודמת נחשבת כמו "מצרים". וז"ש "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים", שכ"ז שלא הגיעו עדיין לא"י לא יכלו לנוח ולהשאר במקומם, ועד שהרגישו דעדיין צריכים לצאת "מארץ מצרים"! וההוראה: ביחד עם העמידה בתוקף בנוגע לעניני תומ"צ, צריך להוסיף בעבודתו בעילוי אחר עילוי, עד שזוכים לגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהיו כל העליות בקדושה גופא, כולל גם מצד העבודה דקו השמאל, מדת הגבורה, שעי"ז העלי' בקדושה היא בהתגברות הכי גדולה. ובזמן הגלות – זוהי עבודת התשובה שהיא העבודה עם קו השמאל, שמתבטא גם בזה שכל עבודתו הוא באופן ד"כפליים לתושי'", שהיא הכנה לגאולה, וזהו הקשר לשם החודש "מנחם-אב", שעיקר ה"שטורעם" וההתחלה הוא "מנחם" (אף שניתוסף לאח"ז), שבגימ' צמח דקאי על משיח. וע"י ההחלטות טובות בענינים אלו זוכים ל"מיד הן נגאלין", ומתחיל ה"מסע" "עם ענני שמיא" לעבר הירדן המערבי.

משיחת אור לר"ח מנ"א ה'תשמ"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025

The name Matos signifies strength and firmness, while Masei signifies journeying and advancing from level to level, to the point that the previous level is considered like “Egypt.” This is why the verse says, “These are the journeys (in the plural) of the Jewish people who left the land of Egypt” – because as long as they hadn’t yet reached Eretz Yisroel, they could not rest or remain in place, to the extent that they felt they still needed to leave “the land of Egypt.” The lesson is that alongside standing firmly in matters of Torah and mitzvos, one must also increase in his divine service, rising from level to level until meriting the true and complete Redemption, at which time all the elevations will be within holiness itself, including through the service associated with the left side, the attribute of Gevurah, which brings the utmost intensity to the elevation within holiness. During the time of exile, this is the service of teshuvah, the service of the left side, which is also expressed in the fact that all one’s efforts are in a manner of “a double portion of wisdom,” which prepares for the Redemption. This is the connection to the name of the month, Menachem-Av, where the beginning and main focus is on the word “Menachem” (despite the fact that this part of the name was added later) whose numerical value “Tzemach,” which refers to Moshiach. And by making firm positive resolutions in these matters, we will merit that “they are immediately redeemed,” and the “journey” will begin “with heavenly clouds” toward the western side of the Jordan.

Excerpt from sichah of Rosh Chodesh Menachem-Av 5748

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025

לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוז
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

הוראה ממאמר המשנה "הוי גולה למקום תורה": במשך ימי הקיץ ישנם רבבות מבני ישראל שנוסעים "מארצך וממולדת ומבית אביך", מקום מגורם הקבוע עם כל הנוחיות וכו', וגולים ל"קאָנטרי" שאין שם כלל את כל הנוחיות שבבית ומ"מ קוראים לזה "מנוחה"!..., וכאן רואים כחו של רצון - ע"י שמשתכנעים שייהנו מזה - הופכים ענין של גלות וצער לענין של תענוג! אבל לאחכ"ז אי"ז הבית הקבוע שלהם ובמילא זהו ענין של "הוי גולה", ואשר לכן עליהם לדאוג לעשות את המקום "מקום תורה"! ועאכו"כ שכן הוא בנוגע למחנות קיץ, שכמו שעל האחראים לדאוג לבריאות גופם של הילדים (ואדרבה - בריאות ילדים חשובה עוד יותר משל מבוגרים), כמו"כ עליהם לדאוג שהמחנה קיץ תהי' "מקום תורה"!, וזה מתחיל ע"י שהם מראים בזה דוגמא חי'!

ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' קרח, ג' תמוז ה'תשל"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025

The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah”: During the summer, thousands of Jews travel “from your land and from your birthplace and from your father’s house” – from their homes where they are settled and have all the comforts, they exile themselves to the “country,” where they lack all those comforts, and yet they call it relaxing…Here we see the power of will: by convincing themselves to enjoy it, they transform a matter of exile and discomfort into something enjoyable. However, since being in the country is not the same as being at home, it still constitutes “exiling yourself,” and therefore they must ensure that it is to a “place of Torah.” And all the more so in the summer camps: just as the staff must take care of the children’s physical health (and children’s health is even more important that of adults), they must also make sure that the summer camp is a “place of Torah,” and it begins by showing the children a living example.

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Korach, 3 Tammuz 5738

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025

לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

*

לע"נ מרת רחל בת ר' אהרן ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. תנצב"ה