Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

עוד ביאור הדברים ע"פ יונתי בחגוי הסלע (יט, ב)
נובלות חכמה שלמעלה תורה, שבתורה נמשכה בבחי' מדות דאצי' (כשר פסול, טמא טהור, הוא מבחי' מדות), אך ישראל עלו במחשבה, בבחי' אהעליונה שבמחשבה (וחיצוניות שבעליון נעשה פנימיות לתחתון, וא"כ בחי' העליונה שבחכמה דבורה הכתר). והנה, ישנם נשמות שהם מיוחד או"א והם אחים ורעים לז"א, שגם בירידתם למטה הם בבחי' אצי', ויש נשמות שנולדים בבריאה מיחוד זו"ן דאצי'. אך מ"מ גם ממשות אלו שרשם באצי' ורק שרשם הוא רק בבחי' מקיף בירידתם למטה.
ב. ישראל (שעלו במחשבה, בעצמות אור אבא ששם אורה אוא"ס) ממשיכים אוא"ס באצי' ע"י התורה, ולכן נקראים רעיתי, ויפתי הוא שע"י המצות נמשך האור בבי"ע. אך בהקדמה לזה צריך להיות קומי לך, מס"נ באחד. דהנה, בעולם התהו לא הי' בחי' פרצופים, שהכלים לא היו מבוררים. ועד"ז בזמן הגלות, שבחי' ז"א סליק לעילא, ולכן המלכות נמשכת בלבוש שק דקליפה ("אלביש שמים קדרות"). ולכן צריך מס"נ באחד, שעי"ז נעשה יחוד או"א (שזהו ע"י המשכת אוא"ס שלמעלה מאו"א), ועי"ז נמשך תוספת אור בז"א ועי"ז המלכות מתתקנת ועולה מהקליפה. וזהו בזמן יצי"מ, שאז נתבטל ההסתר דאלביש שמים קדרות, "הסתיו עבר הגשם חלף". אך בזמן הגלות נאמר "יונתי בחגוי הסלע",שאינה יכולה להיות בבחי' "קומי לך", והעצה לזה הוא "הראיני את מראיך" שההסתר אינו אלא בבחי' מראה כדי שיצעק אל ה'.
Sichos.net

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

ב. ישראל עלו במחשבה, במחשבה הקדומה. דהנה, תכלית הבריאה הוא שיהי' דירה בתחתונים למטה דוקא. והמשכת האצי' בעולם העשי' הוא דוקא יעל ידי המשכה המחשבה הקדומה שאצי' ועשי' שוין לגביו. והמשכת בחי' מחשבה הקדומה, שורש נשמיות ישראל, בנשמה כמו שהיא למטה היא ע"י התורה, חכמה עילאה.

ג. וזהו רעיתי יפתי, רעיתי פרנסתי הוא ע"' עסק התורה, שעל ידה ממשיכים אוא"ס בחכמה עילאה. ויפתי הו"ע המצוות שעי"ז נמשך האור במקום הראוי דוקא ולא יהי' יניקת החיצוניים (שמצד אוא"ס כישכה כאורה).

ד. אך כדי להמשיך על ידי תורה ומצות צריך להקדים בחי' התפילה, וזהו קומי לך. והנה הכתיב הוא לכי, בכ"ף יו"ד, כ"ף הוא בחי' כתר, ויו"ד הוא חכמה. וע"י התפילה, שבה ישנה הארה משבת, נמשך הארה מבחי' הכתר. אך כל זה הי'מבשעץ יציאת מצרים, אך בזמן הגלות אין כח לנש"י לעלות, שהם בבחי' בסתר המדרגה. והעצה הוא הראיני את מראך, שענין המראה הוא שיהי' העלאה בבחי' אור חוזר, שמחמת ההסתר נעשה תוקף האהבה. כך ע"י ההסתר והאו"ח המשכה שעל ידי התורה היא מבחי' קולך ערב, מקור התענוגים.

Sichos.net

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

ב. המשכת התורה מישראל שלמעלה לנשמה המלובשת בגוף היא ע"י אתעדל"ת דתפילה, דהיא בחי' סולם והעלאה עד לבחי' שמע ישראל, ישראל העליון, ביטול במציאות ממש, ואז בא לאהבה, בחי' אבה כשנמשך ללב, שבחי' טהורה היא, בחי' אין תבוא בגילוי בגוף בכל לבבך ובכל נפשך במס"נ, ואזי ודברת בם, דיבור לשון הנהגה המשכת התורה למטה, שממשיך אוא"ס בתורה. וזהו קומי לך, לעצמך, לשורש הנשמה שלמעלה, ועי"ז הוא בחי' פרנסתי, המשכת אוא"ס בתורה, כמו המאכל שמחבר הנפש בגוף.

ג. יפתי הם המצוות שהם לבושים. שהתהוות שמים וארץ גשמיים (משא"כ לעתיד יהיה שמים חדשים והארץ החדשה, שלא יהיו בבחי' העלם) הוא על ידי הלבוש מלכות, והגורם המשכת הלבוש הן מעשה המצוות כשמקיים אותם בביטול.

ד. כל זה הוא בזמן יציאת מצרים כשהין ישראל בבחי' אחרי הוי' אלוקיכם תלכו, אך בזמן הגלות נאמר יונתי בחגוי הסלע, שאז אין יכולה לפרוש את כנפיה, שהוא בחי' אהבה ויראה, והאהוי"ר הם רק בסתר המדרגה, אהבה מסותרת. והעצה לזה הוא הראיני את מראך, שענין המראה הוא שכשישנו כיסוי דק וקלוש על הזכוכית (משא"כ כשהכיסוי עב, שהו"ע הירידה בג' קליפות הטמאות) אזי מתהפכת וחוזר. הראי' אל הרואה, וכך כל ענין הירידה למטה הוא לצורך עלי' לחזור למיטה למעלה. ועי"ז מעורר רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבו, ועי"ז נעשה כי קולך ערב ומראך נאוה, שהמשכת התורה יהי' בבחי' עריבות ומתיקות, כי בעלי תשובה משכין לה בחילא יתיר.

ביאור הדברים ע"פ יונתי בחגוי הסלע (יז, ג)

כי לא מחשבותי מחשבותיכם, שמחשבת האדם לא עביד מידי עד שבא בדיבור ומעשה, אך מחשבת הקב"ה היא תפעיל, שכשעלה במחשבה להוות עולם האצי' מיד נתהוה, ועיקר ההתהוות הוא על ידי המחשבה, וכשנמשך אח"כ בדיבור הוא יורד ומתצמצם, ובא תחת הזמן.

Sichos.net

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

ג. וזהו קול דודי, קול הו"ע ההמשכה. מדלג על ההרים, שהגילוי הי' שלא כפי סדר השתלשלות מעילה לעלול רק דרך דילוג. ובתורה נאמר לאיזה מקום הי' הדילוג, ופסח הוי' על הפתח, בחי' מלכות, שבה נתגלה בחי' מלך מלכי המלכים בגילוי. ובשיר השירים נתבאר אופן ההמשכה מדלג על ההרים. על ההרים היינו בזכות האבות, או שהדילוג הוא מבחי' שלמעלה ממדות דאצי'. ד. מקפץ על הגבעות, דילוג הוא ברגל אחת וקפיצה בב' רגלים, ב' רגלים הוא אהבה ויראה, וגבהות אלו אימהות, ששרשם למעלה מהאבות, ולכן על ידם נמשך גם יראה עילאה שלמעלה מאהבה [והנה, יש טורי נהורא והם המדות שנשמשכים מן השכל, ויש טורי חשוכא והם המדות שלמעלה מהשכל (חג״ת דא״א), וזהו מדלג על ההרים, שנמשך בחי׳ חג״ת דא״א בחג״ת דז״א]. ה. דומה דודי לצבי, ואמרו חז"ל מה צבי מחזיר ראשו לאחוריו, כך הנה חכמה עילאה וגלגלתא דחפיא על מוחא נמשך בבחי' אחוריים במעשה המצות. ולהבין ענין מדלג על ההרים (טו, ד) מבואר בגמ' מאי פירות מצות. דהנה, צמיחת הפירות הוא ע"י כח הצומח שבארץ, וזריעת הגרעין הו"ע העלאת מ"ן לכל הצומח שבארץ. ועד"ז המצות שהו"ע העלאת מ"ן כדי שאוא"ס יתצמצם לי"ס, וגם כדי שיומשך אור חדש. Sichos.net

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

ב. והנה כתיב תורי זהב נעשה לך עם נקודת הכסף, שכשהאהבה היא בבחי' כסף, בבחי' קרירות, אזי הג' נקודות הם נקודות חלוקות. אך כשהאהבה היא בבחי' זהב, בהתלהבות והתלהטות, אזי נעשה בבחי' ראש תור, שישנם קוים בין הנקודות, בחינת משולש, והנקודות מתכללים.

ג. צוארך בחרוזים, היינו שישנם אבנים טובות ומרגליות שמופרדים, והחוט נכנס בהם ומחברם. וכך עד"מ הוא בחי' הקל קול יעקב, קול מעורר הכוונה, וענין הכוונה הוא להיות מכוון, לכוון ליבו לגבי א"ס, שפועל חיבור באבני המקום על ידי שמעלה אותם לבחי' מראשיותיו. והחלל שעושים באבנים הו"ע הביטול, וליבי חלל בקרבי. וזהו שמתחילה נאמר נאוו לחייך בתורים, בחי' תושב"כ ותושבע"פ, ולאח"ז נאמר צוארך בחרוזים, המשכת החוט באותיות גשמיות, בכל סדר ההשתלשלות.

ב׳ פעמים הנך יפה כנגד נעשה וכנגד נשמע. ב' פירושים ברעיתי, רעיתי פרנסתי, ורעיתי לשון ריעות. ושניהם עולים בקנה אחד שהמשכת אוא"ס במחשבה אחת דבריאת העולם, בחי' פרנסתי, שהו"ע קישור הנשמה עם הגוף, הוא ע"י בחי' רעיתי לשון אהבה, שמעוררים את הרצון אליו, מי לי בשמים כו'.

ב. יפה את רעיתי כתרצה, דהנה, ישנם ב' בחי' ברצון, רצון שבמוח, והרצון שבא בגילוי בלב, רעותא דליבא, בחי' ריעות וחיבה. וזהו יפה את רעיתי (רצון שבלב) כתרצה (רצון שבמוח), חיבור ב' בחי' רצון, ועי"ז נמשך אוא"ס במחשבה אחת דבריאת העולם, ועי"ז נמשך אוא"ס בכל נשמות ישראל.

Sichos.net

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

ב. והכח שיש לאתעד"ת להמשיך בחי' חסד הוא מ"ש "כי על כל כבוד חופה", "כבוד" הוא בחי' ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, בחי' התלבשות, ממכ"ע, ועל כל כבוד ישנו בחי' חופה, בחי' סובב, והיא בחי' מעלה מעלה הסובבת גם את המטה, ולכן היא נותנת כח לבחי' אתעדל"ת לעורר את אתעדל"ע. וזהו "הוי' צלך על יד ימינך", שע"י בחי' אהבה (ימינך) נמשך בחי' צלך, שמראה הצל הוא בחי' חושך, בחי' סובב שלמעלה מהשגה.

ג. כל רמ"ח מצות החלקים דרך כלל לבחי' אש מים רוח, בחי' אמ"ר. אש העולה למעלה הוא בחי' הקרבנות, ותפילה, מים הוא בחי' המדרכה למטה הו"ע גמ"ח, ורוח הוא בחי' הדיבור בתורה. וזהו כי אמרתי עולם חסד יבנה. וזהו את ה' האמרת.

ד. כל ההמשכות דסדר ההשתלשלות הם על ידי ישראל, ולכן נקראים רעיתי, פרנסתי, כמו המאכל שמקשר הנפש עם הגוף. וזהו לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי, שכמו שמקשטים את הסוס והמרכבה עבור הרוכב, והסוס עצמו אינו יודע ומשיג את הקישוטים, כל כל ההמשכות דבחי' סובב שלמעלה מסדר ההשתלשות ואינו מושג.

תורים הם תכשיטים שנעשים כעין ראש תור בתבנית משולש. והנה, תורה ומצות חלוקים לג' בחינות, אש מים רוח, עבודה, מלמטה למעלה, גמ"ח מלמעלה למטה, תורה שהוא המחבר מעלה עם המטה (תורים לשון רבים בחי' תושב"כ ותושבע"פ), שיאיר למטה כמו שהוא למעלה. וזהו והייתם לי סגולה, שבסגול ישנם ג' נקודות. והנה סגול קאי על העבודה מלמטה, ולכן הנקודה האמצעית הוא תחת ב' הנקודות, כי תחילה צריך להיות העלאה והמשכה. משא"כ מצד למעלה הוא בחי' סגולתא, שהנקודשה האמצעית נמשכת בתחילת באתעדל"ע.

Sichos.net