נתקלתי לאחרונה באתר כלשהו שהעתיק תוכן מהבלוג שלי. זו אמנם לא העתקה מילה במילה אבל ברור לי שהמקור הוא האתר שלי. זה מרגיז אבל זה בדיוק מה שקורה כעת באינטרנט מודל 2025 ומי שמעתיק הוא לא איזה אתר קיקיוני שברוב חוצפתו לוקח תוכן שירקתי דם כדי ליצור ומפרסם אותו בניסוח שונה ללא מתן קרדיט וללא קבלת רשות וללא מתן כל תמורה. מי שעושים את זה כיום מהמקפצה אלו זחלני ה-AI של גוגל והחברות עם עוזרי ה-AI.

לא מזמן כתבתי מאמר נרחב שמתאר את הדרמה הגדולה סביב ההכרזה האחרונה של גוגל (05/25) שמשמעותה היא שגוגל מחסלת את האינטרנט כפי שהכרנו אותו.

שההכרזה האחרונה של גוגל מבהירה את האמת המרה: גוגל בונה חומה בֶּינה לבין אתרי קניות ואתרי תוכן והגולשים יוכלו לקבל את כל התשובות ולהשלים את כל הפעולות בלי לצאת מהגן הסגור של גוגל. בצורה דומה עוזרי AI למיניהם עושים את אותו דבר. לוקחים תוכן מאתרים, חלקו מוגן בזכויות יוצרים, מאמנים את המודלים שלהם ואח"כ נותנים תשובות על בסיסו מבלי שיוצרי התוכן המקורי נהנים מכך.

התופעה הזו של "אפס הקלקות" מגוגל וממנועי AI אחרים היא בעיה גדולה. ישנם לדעתי 3 פתרונות לבעיה הזו.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

ניתן להתייחס לנושא ניקיון רשימות התפוצה (list hygiene) מזוויות שונות ולעיתים אפילו קיים בלבול באופן השימוש במונח הזה.

זווית ראיה אחת של ניקוי רשימות תפוצה עוסקת בעיקר בניקיון הטכני של רשימות התפוצה, הזווית השנייה בנמענים שלא נראים פעילים במערכת הדיוור, איך לזהות אותם ומה לעשות איתם? למחוק, לא לדוור אליהם או אולי לנסות להעיר אותם בדרכים שונות.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

בפרק זה אנחנו צוללים לעולם הטאבים בג'ימייל ובאפל מייל. חלוקה אוטומטית של תיבת הדואר לקטגוריות כמו Primary, Promotions, Updates משפיעה באופן ישיר על החשיפה של האימיילים שלנו: מיילים חשובים, אישור הזמנה או איפוס סיסמה, עלולים בטעות לנחות בטאב קידומי המכירות או בעדכונים והנמען עשוי לפספס אותם. יחד עם זאת, הטאבים לא בהכרח רעים, הם כלי שמארגן את התיבה ומשפר את חוויית המשתמש.

בעוד כמעט כל משווק רוצה שהאימיילים שלו יגיעו לטאב הראשי ולא לקידומי המכירות, זו ככל הנראה לאו דווקא גישה נכונה.

אחת האסטרטגיות המרכזיות להתמודדות היא שימוש בתשתיות דיוור נפרדות - שרתים, דומיינים וכתובות IP שונות לדיוור טרנזקציוני, תפעולי ושיווקי. כך מאותתים לספקיות המייל באמצעות reputation מופרד לסוגי דיוור שונים, לגבי כל סוג אימייל. תוכלו לשמוע את Chad S. Whiteמסיר את תפקידי הטאב הראשי לעומת טאב קידומי המכירות המשמש כמרחב ייעודי גם למשווק וגם לנמען. המטרה היא לא להילחם בטאבים, אלא ליצור חוויית משתמש נכונה שמגדילה מעורבות ובונה מערכת יחסים בריאה ויציבה עם הנמענים.

מתקפות פישינג מתגברות בזמן מלחמה.

פישינג, כמו "אחיו הבכור", הספאם המאורגן, הפך לחלק משיגרת חיינו.

הפישינג של היום, הרבה בזכות יכולות התרגום של כלי AI, כבר לא נראה כמו פעם - עם שגיאות כתיב ועיצוב מוזר. כיום, התוקפים מתחזים בעיצוב מדויק, משיגים לעצמם גישה לשרתים לגיטימיים, ולעיתים גם משתמשים בדומיינים קיימים אמיתיים, כך שההודעה שלהם חומקת מתחת לרדאר ומגיעה ישר לתיבת האינבוקס של הקורבן. בערוצים אחרים - בעיקר ב-SMS ובשיחות טלפון נכנסות, הרבה יותר קל לעבוד עלינו.

מתקפות פישינג בעיתות חירום

החלטות שמתקבלות במהירות, בלחץ או כשאנו מבולבלים הן פעמים רבות כאלה שנצטער עליהן. את זה בדיוק מנצלים מי ששולחים לנו ספאם ופישינג. כמעט תמיד פישינג יגיע כהודעת ספאם, שמטרה היא לדוג פרטים (מכאן גם השם העברי של phishing = דיוג) או לגרום להונאה. כמעט תמיד הנוסח יעשה שימוש ב"הנדסה חברתית" שמנסה לשדר אמינות (כמו בעת התחזות לגורם מוסמך) או תכיפות (הנעה לפעולה מידית) שמטרתה לגרום לנו לפעול מהר ולאו דווקא בשיקול דעת.

רמות התחכום של כמה מההונאות האחרונות היא כה גבוה שגם אנשים מנוסים עשויים ליפול בפח.

כשפתחתי את הניוזלטר שלי לפני יותר משש שנים, אני זוכר את ההתרגשות סביב כל נרשם ונרשמת חדשים. המנוי הראשון, השני, העשירי... החמישים – כל מצטרף חדש גרם להתרגשות. הנה זה מתחיל להתקדם לאט, לאט.

להגיע ל-100 נרשמים הראשונים נראה בהתחלה כמו לטפס על פסגת הר גבוה.

מאה נרשמים ראשונים הם סוג של אבן דרך משמעותית ראשונה בדרך אל האלף הראשון, שמשיקה את קהילת קוראי הניוזלטר שלכם. אותם נרשמים ראשונים נותנים לכם את האמון הראשוני ויעזרו לכם ללמוד מה עובד.

אחרי שההורים, הדודים והחברים הכי טובים כבר נרשמו מתוך פירגון, איך משכנעים גם אנשים אחרים להירשם מרצונם החופשי?

האשם הוא תמיד ה-DNS

מהו DNS ולמה הוא חשוב כל כך לפעילות אימייל מרקטינג?

מערכת שמות המתחם, ראשי תיבות Domain Name System (או DNS) היא מרכיב קריטי לתפקוד כל תשתית אינטרנט. לעיתים קרובות אולי בגלל היותו מרכיב טכני, ה-DNS ואופן ניהולו אינם מקבלים את תשומת הלב הראויה מצד מדוורים או בעלי אתרים.

במסגרת תהליכי ליווי לקוחות אני נתקל בהמון בעיות סביב ה-DNS שבהקשר של אימייל מרקטינג ותפעול תקין של אימייל בכלל, ל- DNS תפקיד קריטי. הוא שומר בתוכו את כל ההגדרות הדרושות לזיהוי, ניתוב, אימות ואבטחת תעבורת האימיילים. כאשר אימייל נשלח, שרתי הדואר בצד המקבל פונים אל ה-DNS של הדומיין השולח ובודקים רשומות SPF, DKIM ו DMARC -כדי לבצע בדיקות ולהחליט אם לקבל את ההודעה, לסווג אותה כספאם, לדחות אותה בהתאם למדיניות DMARC ופרמטרים אחרים.

בכל אימייל שנשלח ממערכת הדיוור או כל מערכת מדוורת בשם הדומיין, שרתי הדואר של הצד המקבל יבצעו פניות אל ה-DNS של הדומיין ויבדקו את הרשומות לאימות הדומיין SPF, DKIM, DMARC.

גוגל לא פראיירית והיא מחסלת את האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו

במשך שנים מנוע החיפוש של גוגל שלט בכיפה וללא עוררין היה שער הכניסה לאינטרנט.

כמו הסלוגן של דפי זהב "אם אתה לא שם אתה לא קיים", אתרים קמו ונפלו, עסקים פרחו או נבלו בהתאם למיקום האתר שלהם בתוצאות החיפוש של מנוע החיפוש הכל יכול של גוגל.

אלא שכמו דיקטטורים רבים השליט הבלתי מעורער הפך כמעט בן לילה לטרקטור סובייטי מיושן כש-OpenAI הציגה את ChatGPT.

אני יכול להעיד על עצמי שבחודשים האחרונים אני כמעט לא מחפש דרך גוגל אלא באמצעות ChatGPT business ו-Perplexity Pro. כיוצר

הבלוג crm.buzz שחוגג בימים אלה שש שנים שלאורכן השקעתי מאמצים אדירים להפוך אותו לערוץ התוכן המוביל בעברית לכל מה שקשור באימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים. אני די מודאג. חלק לא מבוטל מהתנועה אל האתר קשור במילות מפתח הרלוונטיות לתחום. זה יחייב אותי כמו יוצרי תוכן אחרים לחשב מסלול מחדש ולהתאים את עצמי לעידן שבו חיפוש מבוצע אחרת.

אם אתם עושים אימייל מרקטינג בוודאי ניסיתים או אולי חשבתם לנסות לעשות A/B Testing בעגה המקצועית נקרא גם split testing.

פעמים רבות A/B Testing אינו יותר טוב מאשר להטיל מטבע. הוא פשוט טעות סטטיסטית ולא מדע מדויק.

בנוסף, מגבלות שונות כגון יכולות מערכת הדיוור או גודל הרשימה, גורמות למשווקים לפספס או שלא לקבל את התובנות הנכונות ממהלך A/B Testing ומה שמתחיל כרעיון לניסוי כמעט מדעי הופך לסימון וי על המשימה, הנה ניסינו, כשבמקרה הטוב הניסוי לא מצליח ובמקרה הגרוע הניסוי גורם ליותר נזק מתועלת.

אחת הבעיות הנפוצות בטסטים היא confirmation bias – משווקים לעיתים בוחרים את הגרסה שהם מראש העדיפו, גם אם התוצאה לא חד משמעית. או לחלופין, מתרגשים מהבדל קטן מאוד בלי לבדוק האם הוא מובהק סטטיסטית או שמדובר ב"רעש".

שליחת גרסאות שונות עלולה לייצר "רעש" בנתוני ה־sender reputation – במיוחד אם המערכת לא יודעת לאחד את קצב השליחה על פני כל הגרסאות. זה יכול לפגוע בעבירוּת (deliverability), במיוחד ב־warmup או בקמפיינים לא מבוססים.

כדאי גם לצאת למהלך של A/B Testing לא על מנת "לבדוק רעיונות" אלא כדי "לבדוק ולאשר הנחות עבודה". כלומר לפני כל טסט כדאי לשאול את השאלות ולחדד מה רוצים להוכיח...