מה יאפשר הסכם המסגרת של סוכנות החלל הישראלית עם נאס"א? מי החברה הישראלית שגייסה 12 מיליון דולר כדי לשגר מטען לחלל, שלא באמצעות טילים? רוסיה והסויוז שלה מקורקעים – מה זה אומר לגבי תוכנית החלל הרוסית בכלל ותחנת החלל הבינלאומית בפרט?

וגם: אינטרנט מהחלל! בשיחה מרתקת עם סמנכ"ל ההנדסה של AST SpaceMobile, רועי סופר, קיבלנו הצצה לעתיד שבו כולם מחוברים תמיד ולמה בעצם זה לא קרה עד עכשיו.

מגיש ומפיק: בר חיון: מגיש שותף: עודד כרמלי.

01:18 מבזקונים ישראליים 06:43 רוסיה מקורקעת09:56 המלחמה על האינטרנט מהחלל14:43 נותנים ספייס- AST ספייס-מובייל

חוות שרתים לשירותי בינה מלאכותית זה עסק יקר ובזבזני שכבר כיום ההיתכנות הכלכלית שלו מוטלת בספק. האם ניתן להעביר את חוות השרתים לחלל? אנחנו נזדקק לתועפות של אנרגיה, לוחות סולאריים שיהיה קשה ויקר לשגר, אבל אולי גם אותם ניתן יהיה לייצר בחלל. המוטיבציה לגרום לכל זה לקרות היא אדירה אבל האם זה אפשרי בכלל?

חוץ מזה, דיברנו גם על הכרזת סוכנות החלל האירופית על שיגור משימות הארגונאוט שלה לקוטב הדרומי של הירח. האם המשימות האלה משלימות את תוכנית ארטמיס האמריקאית או שמא דווקא נועדו להשיג דריסת רגל עצמאית?

וגם: מפשיטה על הברחות סמים לישראל ועד החלפת תאורת רחוב לנורות חסכוניות בעיר שלכם – אלעד שגיא מספר על כמה פרויקטים מלהיבים בשיתוף סוכנות החלל, שמשנים את המציאות הישראלית באמצעות לוויינים.

מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: איתי לוי.

פתיחה - (00:00)

חוות שרתים בחלל - (01:21)

ייצור לוחות סולאריים בחלל - (09:09)

התוכנית האירופאית לנחיתה על הירח - (13:53)

נותנים ספייס: אלעד שגיא מסוכנות החלל הישראלית - (17:14)

לאחר שהחללית שֶׁנְג'וֹאו 20 נפגעה מפסולת חלל, הטייקונאוטים הסיניים נאלצו לחזור לכדור הארץ עם החללית של החברים שבאו להחליפם בשֶׁנְג'וֹאו 21. זה לא רק הותיר את תחנת החלל הסינית ללא "סירת הצלה", אלא גם הפך לקריאת השכמה והמחשה לסכנה ההולכת וגוברת של פסולת חלל.

חוץ מזה דיברנו על העתיד שאחרי תחנת החלל הבינלאומית – הוא מעבר לפינה ועם שיגור המדגים הטכנולוגי של חברת ואסט, זה זמן מצוין לברר מה הסטטוס של תחנות החלל הפרטיות שנאס"א מנסה לקדם.

המשימה הפרטית הראשונה שוגרה בהצלחה למאדים – מדוע היא כל כך פורצת דרך?

וגם: מכון ויצמן בשיתוף סוכנות החלל הישראלית מפתחים טלסקופ חלל ישראלי ראשון באמצעות תעשיית החלל המקומית. שאלנו את פרופ' אלי וקסמן אילו תעלומות גדולות הטלסקופ הזה נועד לפתור.

מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: עודד כרמלי

(00:00) - פתיחה

(01:17) - טייקונאוטים תקועים

(07:12) - תחנות חלל פרטיות

(11:52) - משימה פרטית למאדים בהווה ובעתיד

(18:21) - נותנים ספייס: אולטראסט

מדוע חברה לונדונית פרטית החליטה שהיא רוצה לתרום למאמצים לחיפוש חיים מחוץ למערכת השמש – ואיך בדיוק היא הולכת להרוויח מזה?

נאס"א פותחת מחדש את התחרות על רכב הנחיתה הירחי בתוכנית ארטמיס וכבר לא בטוח שזו תהיה ספייס אקס. גם האירופאים מתאחדים לתת פייט לסטארלינק. האם משהו מכל זה יצליח להרעיד את מונופול החלל של אילון מאסק?

בנוסף, אירחנו את ד', מנהל מרכז החלל בחברת רפאל, ושוחחנו איתו על איך חברה ביטחונית שמתמחה במוצרי איכות מצליחה להיכנס לשוק החלל החדש שמאופיין בהוזלה של מוצרים ושירותים.

מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: עודד כרמלי.

פתיחה: (00:00)

טלסקופ חלל מסחרי: (1:43)

ארטמיס 3 נפתח לתחרות והאירופים מתאגדים נגד סטארלינק: (8:43)

נותנים ספייס - רפאל: (19:05)

על "האינטרנט של הדברים" מדברים כבר עשרות שנים. האם הדגמה של חברת סאטליוט תאפשר את הפריצה המיוחלת?

אין עוד מדינה בהיסטוריה עם האצה מהירה בתחום החלל כמו סין. ולמרות זאת, זה עדיין לא מספיק כדי לעמוד ביעדים שהיא עצמה הציבה כדי להתקרב ואף לעקוף את הישגיה של ארצות הברית (וליתר דיוק, ספייס אקס). עם הִתרבות שיגורי הבכורה של מרקיעים סינים חדשות לבקרים, דיברנו על מה בעצם עשוי לשנות את חוקי המשחק בעתיד הנראה לעין.

בנוסף, דיברנו עם בני לוי, מייסד שותף ומנכ"ל אקיוביט, שהיא אחת מהחברות הבודדות בעולם שמייצרות שעונים אטומיים: למה כל מלחמה מודרנית נשענת על שעונים אטומיים, איך פנייה מהאירופים להצטרף למשימה לצדק הובילה ליצירת השעון המדויק ביותר בעולם למשימות בחלל העמוק, ומה הוא אמר לאיראני שניגש אליו בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית?

מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: איתי לוי

(00:00) פתיחה

(01:05) האינטרנט של הדברים מתקרב

(05:38) סינים מול ספייס-אקס

(15:25) נותנים ספייס- אקיוביט

כשלוויין אמריקאי ביצע תמרון בגובה של כ-35,000 ק"מ, לכאורה זה רק ניסוי כלים שבו הוא התקרב ללוויין בריטי ובדק את תקינותו. אך למעשה הייתה זו הפגנת יכולת שמהווה חלק ממדיניות חיל החלל האמריקאי: להחליף יותר ויותר לוויינים פסיביים בלוויינים מתמרנים בזריזות וחופשיות. מדוע כל מעצמות החלל מפתחות יכולות דומות ומה יהיה חלקו של השוק המסחרי?

בנוסף, דיברנו גם על לוויין הרדאר המהפכני החדש של הודו וארצות הברית ועל השאיפה האירופית לנחות על ירח הקרח של שבתאי, אנקלדוס. לבסוף, ראיינו את ד"ר אורן מילשטיין, מייסד סטמראד, שסיפר איך התגייסות לטובת צוותי הצלה ובטיחות בכורים גרעיניים הביאה את החברה שלו לסיבוב מסביב לירח, וייתכן שבעתיד – גם למאדים.

מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: איתי לוי

(00:00:00) פתיחה

(00:01:10) לוויינים מתמרנים

(00:08:34) לוויין הרדאר ההודי-אמריקאי

(00:11:54) משימה אירופית לאנקלדוס

(00:17:15) נותנים ספייס - סטמראד

נאס"א ממשיכה להפריט את תוכנית ארמיס, אך האם זה יעזור לה לנצח את הסינים בדרך לירח או שמא להיפך? כיצד בינה מלאכותית עומדת לשנות את האופן שבו אנחנו משתמשים במפות? ועכשיו, כשיש כבר זיהוי רשמי ל-6,000 כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, מה השלב הבא בניסיון לגלות אחד שדומה לכדור הארץ?

וגם: שיחה עם מנהל תחום החלל בחברת אלביט, שכבר 30 שנה מייצרת כמה ממצלמות הלוויינים הטובות בעולם.

מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: איתי לוי

• פתיחה: (00:00)
• כלכלת החלל: (1:24)
• תקשורת עם ארטמיס 2: (5:17)
• בינה מלאכותית במפות: (10:54)
• 6,000 עולמות חוץ שמשיים: (15:30)
• נותנים ספייס- אלביט: (19:39)

מירוץ החימוש לחלל מתחמם עם בלוני סטרטוספרה לגיבוי לוויינים ומערכות הגנה שגובלות במדע בדיוני ויהפכו לפרויקט החלל היקר ביותר בהיסטוריה. הניסוי העשירי של סטארשיפ הוא אבן דרך נוספת לעולם חדש ומופלא. וגם אירחנו את אימאג'סאט אינטרנשיונל - אחת החברות המגוונות והמעניינות בתעשיית החלל הישראלית, ועל איך היא הגיעה להקים את תוכנית החלל הלאומית של צ'ילה.

מגיש ומפיק: בר חיון

מגיש שותף: עודד כרמלי

אורח: אהוד חיון, סמנכ"ל, הנדסה באימאג'סאט אינטרנשיונל

• (01:03) - בלוני סטרטוספרה לגיבוי לוויינים
• (4:39) - כיפת זהב
• (11:59) - סטארשיפ
• (20:06) - נותנים ספייס- ISI