על תפילה, על ברכה, ועל יחסים בין אחים. השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר, פרשת תולדות. מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.

1. ברוכים הבאים. פרשת השבוע היא פרשת תולדות, הפרשה השישית בספר בראשית, והיא מתארת את תולדותיו של יצחק אבינו.

2. עשרים שנה מחכים יצחק ורבקה לפרי בטן, עשרים שנה של תפילות וציפייה, עד שהתאומים יעקב ועשיו נולדים. אבות ואימהות האומה מלמדים אותנו שיעור בהתמודדות עם מצוקה ועם כאב בחיים.

3. עשיו מוכר את הבכורה שלו (המסמלת את הרוחניות ואת הנצח) תמורת נזיד עדשים. פרשנינו מסבירים שגם אנחנו ניצבים מול ההתלבטות הזו בחיים: החשוב מול המיידי, הערכי מול הנוצץ. יעקב ועשיו הם לא רק שני אחים תאומים, הם גם שני יצרים שמתרוצצים בתוכנו. בהמשך, רבקה אומרת ליעקב להתחפש ולקבל מאביו יצחק את הברכות, כבן בכור. עשיו מגלה זאת, כועס ויעקב בורח ממנו.

4. כמה מילים על דמותו של יצחק: יצחק אבינו עושה בפרשה בדיוק את מה שעשה אביו אברהם - חופר את אותן בארות, מתמודד שוב עם רעב בארץ, ולכאורה, לא ראו בעולם את החידוש הדרמטי שלו. הפעילות הייתה שקטה, כמעט סודית. אבל כדי להתקיים ולהתקדם אנחנו צריכים לא רק "אברהמים" אלא גם "יצחקים", אנשים של מסירות ועמל והתמדה, לאורך זמן.

5. וביום שישי השבוע - ראש חודש כסלו.

שבת שלום

פרשת וירא היא הפרשה הרביעית בתורה, אחרי פרשות בראשית, נח ולך-לך.

הפרשה פותחת בהכנסת האורחים החמה של אברהם אבינו לאוהל שלו. זה שיעור גדול בצדקה, ביחס לזולת ובחסד - שמעצב את חיינו עד היום. חלק מה"אלגוריתם" של העם היהודי התעצב כאן, בסיפור המכונן הזה.

כדאי לשים לב לכל המילים בפרשה שמתארות כמה אברהם הזדרז לעשות חסד. הוא רץ, הוא הזדרז. הוא מלמד אותנו לעשות דברים בהתלהבות, באהבה, בזריזות: השאלה היא לא רק מה אתה עושה, אלא איך אתה עושה. מה גורם לנו להתלהב? האם נתינה לאחרים יכולה לשמח אתכם ולהלהיב אותנו?

בהמשך הפרשה, מסופר על לידת יצחק. לשרה ולאברהם יש סוף סוף בן שימשיך אותם. אבל בהמשך מתוארת גם עקידת יצחק, שמסתיימת בכך שאלוקים מכריז: "אל תשלח ידך אל הנער". אלוקים לא רוצה קורבנות של בני אדם, חלילה. הוא רוצה שיצחק, וכולנו, נחיה ונמשיך את המורשת.

הפרשה מתארת גם כיצד נחרבה העיר סדום, עיר שהיו בה הרבה רוע, אלימות ושחיתות. העיר סדום היא ממש סמל של חושך, מול האוהל של אברהם, שהיה בית של נתינה ואור. שנזכה להמשיך את דרכו המאירה של אברהם.